נוער הגבעות - מאמר תגובה של יצחקי גליק בעלון הדור

מדינת ישראל היא הנס הגדול ביותר שקרה לעם היהודי באלפיים השנים האחרונות. העם היהודי שב לארצו והצליח להקים מדינה ריבונית שלה יש ממשלה, צבא וכוחות ביטחון, מערכת משפט ושירות ציבורי רחב בשלל נושאים.

קיומה של המדינה אינו דבר של מה בכך, והוא אף אינו מובן מאליו, היכולת לקיים שלטון ולנהל קהילה של מיליוני אנשים, שתפעל יחד כדי לקיים את עצמה, דורשת מסירות ואחריות רבה של כלל האזרחים לרעיון. גם במחיר אי השגת כלל הערכים והאידיאולוגיות שמאמינים בהם.

יש שיאמרו שהמדינה איבדה את דרכה, זו זכותם כמובן. גם אני סבור שאיבדנו את דרכנו בתחומים רבים בהנהגה, בערכים, באמונה בצדקת הדרך, ובהבנה שכוחנו העיקרי הוא כאשר אנו יודעים לפעול יחד. אך גם כאשר המדינה לא צועדת במסלול הנכון לדעתי, אין פירוש הדבר שמותר לכפור בסמכותה וריבונותה.

הרב בן שחר כתב שיש דברים שהם בלב אבל חייבים להבין שמעל הלב יש שכל. ובכן השכל מחייב שתהיה לנו מדינה ריבונית, בעלת שלטון אחד ומערכת חוקים אחת ומחייבת, רק כך נוכל לחיות כעם יהודי חזק וריבון בארצו. השכל מחייב שרק כאשר אנו מצליחים לפעול יחד, כעם מאוחד, אנו יכולים לאויבנו.

התפיסה כי בשם אידיאל גדול ונשגב מותרת האנרכיה, מותר לעבור על חוקים או מוצדק להפעיל כוח שלא באמצעות מערכות השלטון היא סכנה קיומית למדינת ישראל ועם ישראל. כאשר איש הישר בעיניו עושה, הדבר מוביל בהכרח לכך שלא יהיה מלך בישראל ונאבד את הריבונות והפרויקט הציוני – בית בטוח ומשגשג לעם היהודי. בלעדיו לא נוכל לממש אידיאלים נשגבים אחרים.

לא מדובר בנימוסים והליכות, מדובר בתפיסה מוצקה. כאשר מישהו נוהג באלימות כלפיי מפקדים וחיילי צה"ל כשהם באים לממש את ריבונות המדינה והוראות השלטון, אלה שבמרבית הלילות והימים מסכנים את חייהם כדי לשמור עליו ועלינו, הוא שומט את הקרקע תחת קיומנו כעם ריבון בארצו. אין לפעולה זו שום הצדקה מוסרית. כאשר מישהו שורף על דעת עצמו חנות או רכב בכפר ערבי, גם כאשר מדובר בזעם אמיתי וכן על רצח נתעב של יהודים, הוא פועל באופן לא מוסרי בעליל.

קו אחד מחבר בין מי שמרשים לעצמם לעבור על חוקי המדינה וערעור על סמכות מוסדותיה כי המדינה לא פועלת כפי שהם רוצים. קו מחבר בין מי שמסרב לשרת בצה"ל כי בעיניו המלחמה לא מוצדקת ומסכנת חיים, לבין מי שלא מקבל את סמכות הצבא והמשטרה ומפעיל כוח באופן עצמי. שניהם מפרקים את מדינת ישראל, מובילים לאנרכיה, וסוף מעשיהם שיובילו לאיבוד המדינה היהודית.

נכון, לעיתים יש מחירים כבדים לתפיסה זו. כפי שראינו בשמחת תורה, הנהגה המדינית והצבאית שקעו בקונספציה רעה והעם התאהב בשקט, דבר שהמיט עלינו אסון נוראי. אך המסקנה היא לא שיש לכפור בריבונות המדינה והצבא, אלא שיש לפעול לתיקון עמוק. אסור לשפוך את התינוק עם המים. וכן, את התיקון הזה יש לעשות יחד, כלל הכוחות הציוניים שמגלים מסירות נפש עצומה כבר למעלה משנה וחצי במלחמה עקובה מדם.

חלוציות, עבודה עברית, ריבונות אינם ערכים שמחייבים אנרכיה. ישנם היום ארגונים חלוציים שנושאים ערכים אלו בתוך המסגרת הממלכתית ואף זוכים לתמיכה תקציבית נכבדה (השומר החדש כמשל). על נוער הגבעות להמשיך לדבוק בערכים החלוציים אותם הוא נושא, ולהוקיע מתוכו את המיעוט האנרכיסטי והאלים.

‍