כנס הפעילים הראשון
ביום שישי האחרון הרמנו את כנס הפעילים הראשון, הגיעו עשרות אנשים וחשפנו את הפעילות לנו
תודה לעשרות הפעילים הותיקים והחדשים שהגיעו
לכנס הפעילים של התנועה.
אתם הכוח שלנו בשטח, וזו רק ההתחלה

ביום שישי האחרון הרמנו את כנס הפעילים הראשון, הגיעו עשרות אנשים וחשפנו את הפעילות לנו
תודה לעשרות הפעילים הותיקים והחדשים שהגיעו
לכנס הפעילים של התנועה.
אתם הכוח שלנו בשטח, וזו רק ההתחלה

שיח פוליטי שמונע יותר ויותר מפאניקה, טרנדים והתאמה לרוח הרגע, נדמה שאין כמעט מקום לרעיונות לא-פופולריים, לחשיבה ארוכת טווח או לחזון ברור. האופוזיציה נראית בשיח פוליטי שמונע מפאניקה וטרנדים, הציבור נותר בלי חזון ובלי אלטרנטיבה רעיונית אמיתית. בפרק מיוחד של הפודקאסט “עכשיו דורנו”, מתן יפה חושף את הקמת אל הדגל כמפלגה עצמאית שתתמודד בבחירות — בלי איחודים ובלי ויתור על זהות.
הפרק עוסק בצורך לחשוב לטווח ארוך, להשיב רעיונות חדשים לשיח הציבורי, ולהישאר נאמן לעקרונות גם במחיר פוליטי. זהו שיח שמבקש לא להסכים, אלא לדמיין עתיד אחר.
להאזנה לפרק המלא עם מתן יפה, יו״ר אל הדגל — לחצו כאן.

ביום חמישי ה15.1 התקיימה עצרת הגיוס הלאומית בירושלים
אלפים הצטרפו אלינו לצעדה לכנסת, ביוזמת פורום משפחות שכולות למען הגיוס. הכאב והזיכרון דיברו בעד עצמם, והדרישה הייתה ברורה: כולם מתגייסים.
תודה לכל עשרות הפעילים של אל הדגל שהיו חלק בלתי נפרד מהעצרת והוכיחו. יש כאן עם שנלחם.

ביום שלישי 13.01.2026 נצעד לצד פורום ״משפחות למען גיוס״, שמאגד למעלה ממאה משפחות שכולות, וביחד נקרא בכל ברור: חייבים חוק גיוס אחר - למען ביטחון ישראל!
זה אינו מאבק פוליטי - זו קריאה לקחת חלק באחריות!
בואו לעצרת וקחו איתנו חלק באחריות כעם אחד, למען צה״ל, למען ביטחון ישראל ולמען מדינה ערכית ושוויונית!
בואו לקחת חלק והצטרפו אלינו!


במהלך חג החנוכה יצאנו למסע של אור.
.לא מסע סמלי בלבד, אלא פרויקט חי ונושם שביקר במוקדים שונים ברחבי הארץ מקומות שבהם ציונות פוגשת עשייה, אנשים ויוזמות שמחוללות שינוי אמיתי.
באל הדגל בחרנו להדליק נרות לא רק כמסורת, אלא כמעשה ערכי.
כל נר הודלק בסימן יוזמה ציונית מרגשת מהשדה החברתי, החינוכי והציבורי יוזמות שמאירות דרך, מחזקות קהילות ומזכירות לנו מהי ציונות חיה.
הפרויקט שם זרקור על אנשים שפועלים בשטח:
יוזמים, מחנכים, פעילים ואנשי ציבור שבוחרים לקחת אחריות, לבנות מציאות טובה יותר ולפעול מתוך אמונה שאפשר אחרת.
דווקא בימים של אתגרים, מחלוקות וחוסר ודאות, ביקשנו להזכיר:
ציונות לא מתקיימת בסיסמאות
אלא בעשייה יומיומית, במחויבות עמוקה ובאמון בכוחם של אנשים להשפיע.
חנוכה הוא חג של אור, אבל גם של בחירה.
הבחירה להדליק, לפעול, ולהאמין שהדרך עוד פתוחה.
זה האור שאנחנו בוחרים להאיר באל הדגל – וזה האור שנמשיך לשאת גם אחרי שהנרות כבים.

לילך חיים אידלברג במפגש עם 250 תלמידות מתיכון שק״ד עסק בהנהגה אזרחית, קול נשי והשפעה במרחב הציבורי, מתוך חיבור לשטח ולדור הבא של מקבלי ההחלטות.

יצחקי גליק ממובילי התנועה- במכינת עמי חי
מדינת ישראל מממנת היום מערכות חינוך שחותרות תחתיה - הגיע הזמן לעשות לזה סוף

הפוליטיקאים שכחו מה זה להיות ציונים.
מתוך מפגש של דוד שרז בקיבוץ ניר-עם: לצפייה

מתן יפה פותח שולחן והולך לדבר עם הרחוב בפרדס חנה
צפו כאן: https://www.youtube.com/watch?v=tndqOWDSxHE

ציונות, ביטחון התקפי, גיוס של כל העם בצורה נכונה, כלכלה יצרנית ויעילה, חינוך לערכים, איזון בין הרשויות. אל הדגל! הצטרפו אלינו.

אנחנו כאן, בירושלים.מול הכיכר, מול ההכרעות, מול הרגע שבו מדינה בוחרת מי היא.קוראים לכולם –צעירים, מילואימניקים, הורים, סטודנטים, חילונים, דתיים, כולם. לבוא. לעמוד. להישמע. מצטרפים עכשיו. ציונות זה גיוס לכולם. נקודה.
.avif)
בתחנה מרכזית בב״ש, הגיע אל מתן, נהג מונית להסביר לי על האתגרים הכלכליים, יוקר המחיה, התפיסה שלו לגבי מנהיגות והציבור המשרת.
שווה לראות ולהקשיב באמת: https://www.facebook.com/reel/701527752966347
נשמח מאוד אם תשתפו כדי לעזור להביא קולות שפויים ואמיתיים ששוברים את תיבות התהודה.
#תסבירו_לי
.avif)
מתן יפה פותח שולחן והולך לדבר עם הרחוב באשקלון - #תסבירו_לי חלק 2
לצפייה במפגש המלא, לחצו על הלינק: https://www.youtube.com/watch?v=A6-_r5a3cGY
.avif)
מתן יפה פותח שולחן והולך לדבר עם הרחוב באשקלון - #תסבירו_לי חלק 2
לצפייה במפגש המלא, לחצו על הלינק: https://www.youtube.com/watch?v=-80c_ANbOfk
.avif)
מתן יפה פותח שולחן והולך לדבר עם הרחוב באשקלון | #תסבירו_לי חלק 3
ליחצו על הלינק לצפייה במפגש: https://www.youtube.com/watch?v=8eH-AyE1QPc
.avif)
עם פתיחת מושב החורף היום, חגי לובר ואני התחלנו לפעול בחזית משותפת לשכנוע גורף של חברי הכנסת בכדי לייצר התנגדות לעקרונות החוק המתגבשים בוועדת חוץ וביטחון כפי שפורסם.
העקרונות שפורסמו מובילים להנצחת המצב הקיים ואינם עונים כלל על צרכי הביטחון הקריטיים.
אנו בתוך שנת בחירות. מחובתנו לוודא שנושא הגיוס לצה"ל - שהוא נושא בטחון ישראל, לא ירד מסדר היום ויהווה את מרכז הכובד בבחירות הקרובות.
הדחיפה והתמיכה שלכם הציבור חשובה מעין כמותה.
.avif)
״עוד חמש שנים כשמישהו יגיד שהוא מניר עוז, במקום להגיד אוי, אנחנו נגיד וואו״
כך אמרה לי אשה חכמה בניר עוז בסיור שקיימנו הבוקר פה, מובילי תנועת אל הדגל.
ניר עוז הפרויקט הציוני החשוב ביותר מאז 48. זה קיבוץ שצריך להקים אותו מחדש. הוא גם יכל להיזנח.
חמאס נכנס ל97% מהבתים. כולם חוו את ה7.10 בצורה נוראית. הכי קשה ביום הארור ההוא.
זוג צעיר שהילד אמר לו אני מעדיף לצאת ולמות מירי מאשר להישרף. זו תהום נוראית.
מדינת ישראל צריכה לדעת ולזכור שיש ילדים שעברו את השואה הזו, וזו אחריותנו לדאוג להם.
היו כאלה שחשבו שצריך להשאיר את ניר עוז כאנדרטת זכרון כמו אושוויץ.
השואה של ה7.10 זועקת מתוך האדמה.
כעבור שנה של מחלוקת הוחלט לחזור ולהקים את ניר עוז. לבנות חיים. החלטה טובה בעיניי.
היכולת לקום היא התשובה הטובה ביותר לכל האויבים שלנו.
.avif)
"היית חוזר לגור באושוויץ אחרי השואה?"
שאלו אותי הבוקר בניר עוז.
ניר עוז הוא קיבוץ שנכבש באופן מלא על ידי הנ'וחבות ולאחר מכן על ידי "בלתי מעורבים" מתועבים למשך שעות ארוכות.
לא היה צריך לכבוש אותו חזרה. האויב הרצחני נסוג ממנו עצמאית אחרי שפלש ל-97% מהבתים בהם רצח, חטף, שרף ובזז כל אשר נקרא בדרכו.
בחודשים שלאחר יום האסון התקיים דיון מורכב וכבד בין חברי הקיבוץ שנותרו בחיים. האם הקיבוץ שספג פגיעה אנושה יהפוך למוזיאון הנצחה כי איך אפשר לחזור לגור כשהזוועה עולה מכל פינה או שדווקא הוא יהיה סמל לציונות וקימה מעפר.
הקיבוץ קיבל החלטה שבמקום שבו היו חיים ושטף המוות ישובו להיות חיים.
וכמו שסיכמו לי:
"באירופה כשהיה פוגרום מי ששרד פשוט עזב לעיר אחרת, אבל כאן בארץ ישראל אסור שזה יקרה. אסור שהם יעלו בדעתם שביצוע טבח ורצח לא רק יגדעו חיים אלא גם יחריבו ישוב. סוד הסיפור הציוני הוא שמכאן אנחנו לא זזים."
זה לא סיפור רק על ניר עוז.
זה הסיפור של כולנו.
זה תלוי בנו.
את מה נהדהד. למה ניתן לייק ואת מה נשתף. במה נתמוך ונחזק.
זה תלוי בהנהגה שנבחר לנו.
מה סדרי העדיפויות שתקבע. במה מושב החורף ודיוני התקציב יעסקו. האם בנושאים פופולריים ומקטבים או בציונות ובהחזרת החיים לכל מקום בארץ ישראל.
"לא עייפי דרך כי אם מפלסי נתיב" (מאיר יערי 1945/ גדי מוזס 2025)
בתמונה טרקטור חורש הבוקר את שדות ניר עוז

בבוקר הזה עם כל הרגשות המעורבבים והשמחה הגדולה. בחרנו ללכת לומר תודה לפצועי צהל בבית לוינשטיין. יחד עם מתנדבי חמל המוזיקה המדהים.
לצורך הניווטים, גייסנו צוות חוד שיוביל.
.אורי מכפיר, יועז המוהנדס ורון הנחלוואי שסיפור הפציעה של כל אחד מהם מטלטל, הובילו אותנו.
יש עוד ציבור גדול שהביאנו ליום הזה ובראשן המשפחות השכולות, לוחמי צהל בסדיר ובמילואים, בני משפחותיהם, בני המשפחות של הנרצחים שהמחבלים שוחררו בעסקה ועוד רבים אחרים שהשאירו במלחמה הזאת חלק מעצמם, גופם, נפשם ומשפחתם. אשרי העם שככה לו.נכנסים לשמחת תורה בשמחה ענקית.
.avif)
החיים שלנו התהפכו.
במקום בעל ואישה – לוחם בחזית ולוחמת בעורף, לפעמים הפוך.
החיים של כולנו השתנו כליל, אבל יש מקום אחד שבו כלום לא השתנה - ועדת חוץ וביטחון,
שם עדיין מקדמים חוק ישן מלפני 7.10, שכולו עוסק בפטור מגיוס - בהשתמטות.
שום מילה על צרכי הצבא עכשיו.
שום מילה על מילוי כל כוח האדם.
80 דיונים.
הרבה צרחות.
0 החלטות.
הצגה אחת גדולה.
החוק כבר כתוב – מתואם לגמרי עם החרדים.
מעבירים את הזמן, עד שתתקבל ההנחיה להנחית אותו - עלינו.
לחצו על הקישור: https://www.youtube.com/shorts/RmpZVSMa774

מתן יפה שם שולחן באמצע רחוב בבני ברק עם שלט:
"תסבירו לי - למה לחרדים אסור להתגייס."
עשיתי את זה כי נמאס לי מהפוליטיקאים ומהעסקנים, ורציתי לשמוע את הציבור עצמו.
זו לא הייתה התנגחות אלא שיחה אמיתית - מתוך אמונה שדווקא משם אפשר להתחיל לתקן.
עבורי זה חלק מהמסע של אל הדגל - לגעת בלב השאלות הכי קשות, לא לפחד מהן, ולחפש דרך חדשה שמאחדת ולא מפרידה.

כמעט שנתיים בלחימה קיבלנו עוגות וחלות לשבת מהחמל המתוק. לתוך עזה ובכל מקום בארץ ומחוצה לה...
זה לא סתם עוגות, דש מהבית, עם טעם של בית.
מאות מתנדבים אופים ואופות, משנעים, אורזים ושולחים.
אתמול הגעתי עם המשפחה להיות זה שאורז. חלק קטן בשרשרת המופלאה הזו.
אז כל מי שמחפש מפלט מהחדשות והבעסה, יש פה שילוב מושלם של סוכר, אנשים טובים ועשיית טוב.
על הכל מנצחת תמר ארבל, חברת ילדות מהשכונה בטבריה. עולם קטן.

היום נפגשתי עם ראש העדה הדרוזית, השייח מוופק טריף, ועם צוות החירום בג’וליס, עם חברים ואחים שלנו מהשירות הצבאי.
מה שקורה עכשיו מעבר לגבול בסוריה הוא השבעה באוקטובר של הדרוזים. אל ג’ולאני וכוחות נוספים מדברים על סוריה חדשה, אבל בפועל אלה כוחות איסלאמיסטיים קיצוניים, דאעש בגלגולו החדש, שפועלים לטהר את השטח מאוכלוסייה דרוזית. הם פועלים מתוך אידיאולוגיה חשוכה, עם אלימות ברוטלית, אונס, חטיפות, רצח, ניתוק חשמל ואינטרנט, והרעלת בארות מים. זה לא שונה ממה שראינו בשבעה באוקטובר. מדברים כבר על אלפי נרצחים.
הכוחות האלה מקבלים עידוד מהמשטר הטורקי, שמנסה לדכא כל ניסיון להקים מדינה כורדית. בתוך כל הכאוס הזה, דאעש מתבסס. לא בעיראק. לא באפגניסטן. בגבול הצפוני של מדינת ישראל.
יש לנו שלוש סיבות לפעול.
האחת, חובה מוסרית. יש שם אזרחים חפים מפשע, ילדים, נשים, קהילה שלמה שנמצאת בסכנת חיסול.
השנייה, חובה לאומית. הדרוזים בישראל הם שותפים שלנו. לוחמים שכרתו איתנו ברית חיים ולצערנו גם ברית שנכרתה בדם. המשפחות שלהם נרצחות עכשיו בגבול שממול.
השלישית, אינטרס ביטחוני מובהק. לא ניתן לדאעש לבנות לעצמו תשתית מטרים ספורים מהגבול. אם הם יתחזקו שם, הם יפנו את הנשק גם כלפינו.
זה רגע מבחן. זה הזמן לקום ולעשות מעשה. נתניהו נתן התחייבות. עכשיו צריך לעמוד בה!

במקום עצומה – מכתבים אישיים לראש הממשלה: ביוזמה מקורית של ארגון ״אל הדגל״, ילדי משרתי ומשרתות מילואים החליטו לכתוב מכתבים לנתניהו כדי שיחזיר את הוריהם הביתה ממאות ימי ממילואים
.avif)
באקט פוליטי ציני החליטו למרוח אותנו - את ארגוני המשרתים - וליישר קו על חוק פטור בתיאום עם החרדים.
זהו ניצול ציני של המשרתים על גב ביטחון המדינה!
ה״סנקציות״ עליהן הסכים אדלשטיין עם החרדים - משרתות את הפוליטיקאים ואת העסקנות החרדית.
לכן לא תהיה להן כל השפעה! זו אחיזת עיניים!
אנחנו במלחמת קיום - זו העת לעמוד יחד כחומה בצורה אל מול נבחרי הציבור בכנסת ולדרוש חוק גיוס אמיתי ואפקטיבי!!
עלינו לכנסת, כל קואליציית ארגוני המשרתים ומאות תומכים ויחד דרשנו לא לפגוע בביטחון ישראל וגיוס לכולם.

היום הגענו לכנסת יחד עם שותפינו מארגוני המשרתים, כחזית אחידה ונציגים של מאות אלפי לוחמים, מילואימניקים ובני משפחותיהם והעברנו מסר ברור ליו”ר ועדת חוץ וביטחון, ח”כ יולי אדלשטיין:
מי שלא משרת – פוגע.
אי אפשר להמשיך לגרור רגליים.
אי אפשר להעמיס עוד ועוד על גבם של המשרתים בזמן שיש ציבור שלם שנשאר מאחור.
דרשנו החלת סנקציות אישיות משמעותיות ואכיפה מיידית מכל מי שלא עומד בחובתו האזרחית ושלא נכנס תחת האלונקה.
בכניסתנו לחודש ה 20 למלחמה, בה עמדנו במשימה פעם אחר פעם - אנחנו דורשים שמדינת ישראל תעמוד גם היא במחויבות שלה אלינו.
אנחנו נמשיך להילחם. לא רק בשדה הקרב, אלא גם על שירות לכולם למען ביטחון מדינת ישראל.
מודים לח״כ יולי אדלשטיין על הדלת הפתוחה ומחזקים אותו בעמידתו על המשמר.
כתבה מלאה על המפגש בישראל היום>>
https://www.israelhayom.co.il/military-life/article/17894348

האחריות היא עלינו ועליכם, הצטרפו לתנועה ותמכו בפעילות. בואו נעשה ציונות יחד.