כשהמוסריות המערבית הופכת לקפסולת מוות
איך "מוסריות מערבית" הופכת לקפסולת מוות שמובילה לעשרות שנות טרור, מוות של מאות אלפים, ודיכוי אכזרי באיראן ובכל רחבי העולם.
"עשרת ימי הפאג'ר" - חג לאומי שמתחיל היום באיראן, לצד האפשרות למכה אמריקאית, הם הזדמנות מצוינת להבין למה והלקחים שאנחנו חייבים להפנים במלחמתנו בטרור.
ערב המהפכה האיסלאמית שלט באיראן השאה הפרסי. מלך - דיקטטור שהיה בן חסות של האמריקאים. הוא הנהיג ערכים מערביים וחילוניים, כולל קידום מעמד האישה, שהכעיסו את הציבור האיסלאמי באיראן.
לצד זאת שלטון השאה היה מושחת, ודיכא באכזריות לא מעטה את המתנגדים לו, שהגיעו גם מהאגף השיעי מוסלמי בהנהגת חומייני וגם מהמעמד הבינוני ומהשמאל הסוציאליסטי והחילוני.
ב- 1978 התחילו מחאות נרחבות בכל רחבי איראן. מוסלמים שיעים לצד קבוצות סוציאליסטיות וחילוניות, מחו יחד להפלת השלטון המושחת של השאה.
כשהמחאות החלו לצבור תאוצה ולאיים על השלטון, השאה ביקש לדכא אותן. נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר, הפעיל לחץ כבד לשמור על סטנדרט מערבי של "זכויות אדם" במחאות, ולא לדכא אותן באופן אלים. לכאורה עמדה מוסרית מקובלת במערב, שמקדשת את חופש ההפגנה והמחאה, ואוסרת ירי על אזרחים.
התוצאה היתה נפילת שלטון השאה בינואר 1979. בראשון לפברואר 1979, נחת חומייני, מנהיג המהפכה האיסלאמית, באיראן. בתוך עשרה ימים תפס חומייני את השלטון והשלים את המהפכה האיסלאמית במדינה - אלו הם עשרת ימי הפאג'ר שנחגגים מאז כחג לאומי לציון המהפכה באיראן.
לא צריך להרחיב איך שלטון האייתוללות ומשמרות המהפכה הביאו טרור, דיכוי ומוות לעם האיראני ולעולם כולו. היום מציינים 47 שנים לאותה מהפכה ארורה. מהפכה שנולדה וניצלה, בין היתר, את המחשבה המערבית, שהערכים הדמוקרטיים והליברליים מתאימים לכל עם או אוכלוסייה קיצונית וברברית ככל שתהיה.
במבחן התוצאה, "המוסריות" של הנשיא קרטר הביאה לעליית הטרור, שגבה חיים וזרע מוות פי כמה משלטון השאה. שהוביל לדיכוי ושלילת זכויות אדם, נשים וילדים באיראן ובכל רחבי העולם. ובהקשר הישראלי, חיזק את חיזבאללה וחמאס שאחראיים לרצח של הכי הרבה יהודים וישראלים מאז השואה.
יש טוב ויש רע. יש חברות משכילות ומתקדמות שהערכים הדמוקרטיים מביאים להם רווחה, ויש חברות ותרבויות שאותם ערכים הם סם מוות עבורם ועבור העולם. על אותם חברות קיצוניות לעבור שינוי תרבותי, דתי ואידיאולוגי מרחיק לכת עד שנוכל לחלוק איתם את אותם ערכים דמוקרטיים.
את הלקח הזה אנחנו חייבים להפנים במלחמה שלנו בטרור, ובתפיסת הביטחון של ישראל. כשמנהלים מלחמה מול אויב ברברי ואכזרי שלא מכיר בערכים יהודיים ומערביים כאחד, ובז לחיי אדם, אי אפשר לעשות זאת עם ידיים קשורות, תחת סטנדרט מערבי טהרני. מי שמכפיף את הלחימה לכללי זכויות האדם, או "חותר" לשלום מתוך הנחה שהאויב רק מבקש רווחה, ימצא את האויב שלו מנצל את חולשתו ומתהפך עליו באכזריותו.
יפה בהקשר זה אימרת חז"ל ש"כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים".
זאת חייבת להיות ההבנה הבסיסית אל מול העולם האכזר והברברי עמו אנחנו מתמודדים.
אין בכך אישור לברבריות, רצח לשם רצח, או מתן היתר לירי ללא הבחנה. ערך חיי אדם וטוהר הנשק הם חלק חשוב ברוח צה"ל. אבל אסור בשום פנים ואופן שערכים אלו יובילו לעיוות מוסרי ויערערו על הערך הראשון בין שווים - דבקות במשימה וחתירה לניצחון. ניצחון על הרוע המוחלט שעמו אנו מתמודדים בעל כורחנו, ואותו אנחנו חייבים להכריע עד תום.
