
כשמדינת ישראל מתכוננת, אין שום דבר שמשתווה לזה
אין דרך אחרת לתאר את מה שקרה בימים האחרונים: הישגים מטורפים בעומק איראן, תקיפות כירורגיות בלב טהרן, עליונות מוחלטת ופגיעה בתוכנית הגרעין. כל אלו הם הוכחה ניצחת של תוצאה של תעוזה, מודיעין יוצא דופן, וחיל אוויר שמוביל את העולם. כשמדינת ישראל מתכוננת, אין שום דבר שמשתווה לזה.
אבל עכשיו מגיע הרגע הקריטי באמת, להפוך את ההישג הטקטי החסר תקדים, לניצחון אסטרטגי.
להשיג ניצחון שלא יישאר פתוח לפרשנויות, שלא יתחלק בין נרטיבים, שלא יוליד שני סיפורים סותרים, אלא אחד בלבד:
מדינת ישראל ניצחה, איראן הפסידה. נקודה.
ולכן, המשימה העיקרית עכשיו היא להשלים את המהלך ולהביא את טראמפ. להשיג הכרעה.
מגיעות לראש ממשלת ישראל כל התשבוחות בעולם על ההישגים עד כה. גם מתנגדיו הגדולים ביותר חייבים להכיר בכך - המאבק נגד איראן הוא מפעל חייו, ומה שקורה עכשיו הוא תוצאה של דרך ארוכה, סיזיפית ורבת שנים שהוא הוביל.
ברור שיש אלפי שותפים בכל המערכות, וברור שיש מלא שאלות שחייבות להישאל (לדוגמא - איך הגענו למצב הזה ולא תקפנו הרבה לפני? מה היה קורה אם לא היה 7.10? ועוד…), ובכל זאת, הוא היה הראש של הרבה דברים לאורך הדרך - גם של המהלך להשמדת האיום האיראני.
זה גם לא מוחק את שאר הבעיות - בייחוד בהיבט הפנים ישראלי והקיטוב הקיצוני שאוחז כיום בחברה והקצוות הפוליטיים שהפכו להיות זנב שמכשכש בכלב, ולכן זה גם לא מוריד את הצורך הדחוף לדור חדש של מנהיגות.
אבל ברגע הזה צריך להיות הגונים ולומר את האמת: ראש הממשלה הביא אותנו להישגים פנומנליים, במערכה החיצונית הקשה והמסוכנת ביותר למדינת ישראל.
ובכל זאת, המלאכה לא הושלמה ונשארה בחזית האיראנית עוד משימה דרמטית לראש הממשלה: להביא את ארצות הברית לתוך האירוע הזה.
להשתמש בכל הקרדיט שיש לו אצל הנשיא טראמפ, בכל הכריזמה, בכל היכולות ולהפוך את הרגע הזה לנקודת הכרעה היסטורית.
היעד ברור: שהאיום שנקרא איראן יוסר לחלוטין, ושהרפובליקה האסלאמית תבין שתוכנית גרעין זה קו אדום שלא שורדים אחריו.
אם נצליח בכך, נרשום דף חדש בתולדות המזרח התיכון.
.ההכרעה תגיע רק אם ארצות הברית תצטרף - או ככוח צבאי שמשלים את ההשמדה המוחלטת של תשתיות הגרעין, או בהובלה של הסכם חדש שבו איראן נדרשת להרוס לחלוטין את תוכניתה, עם מנגנון פיקוח ואכיפה בלתי מתפשר.
אין דרך שלישית. אין הסכמים רופפים. אין הישג בלי הכרעה ברורה. העולם צריך להבין, וגם אנחנו:
או שתוכנית הגרעין מושמדת עד היסוד, או שהאיום חוזר בעוד שנתיים.
ההיסטוריה תזכור את הרגע הזה רק אם נדע מה לעשות איתו. לא להוריד את הרגל מהגז, לא להסתפק בסיפוק רגעי, לא לברוח חזרה לפוליטיקה הקטנה.
המשימה עכשיו: להביא את טראמפ, ולוודא אחת ולתמיד שהאיום האיראני הוא פרק סגור.