חדשות אל הדגל

בחזרה לדעות שלנו >
5/1/2025
יצחקי גליק
לפעול בשלוש חזיתות בו זמנית: כך נגדע את איום מעצר חיילי צה"ל בעולם

לפעול בשלוש חזיתות בו זמנית: כך נגדע את איום מעצר חיילי צה"ל בעולם

האיום המשפטי הבינלאומי על החיילם מדאיג , אך למדינת ישראל יש כלים להתמודד גם בחזית הזו • ההצלחה תלויה בהתנהלות צה"ל והחיילים בשטח, בניית חזית דיפלומטית בינלאומית, וחיזוק ההגנה המשפטית

אנו עדים להסלמה בזירה המשפטיתהבינלאומית באמצעות השימוש המניפולטיבי שעושים ארגוני טרור בזירההמשפטית נגד חיילי צה״ל ככליללחץ פוליטי. זאת, לאחר שבית הדין בהאג פעל נגד בכירי ממשל ישראלים ואף קציניםבכירים בצה״ל שעשויים להיות מואשמים בפשעי מלחמה, לכאורה.

מדובר באיום מורכב ולא רק בזירההמשפטית, אלא גם בזירה ההסברתית והדיפלומטית, ובעיקר המוראלית, שכן המציאות בהחיילי צה״ל צריכים לחשוש מלהסתובב בעולם שמה יעצרו ויואשמו בפשעי מלחמה, יוצרתאיום תודעתי - והיא מציאות בלתי מתקבלת על הדעת.

חיילי צה”ל המגנים על אזרחי מדינת ישראלמפני ארגוני טרור, מוצגים באופן מעוות כמי שמבצעים עבירות נגד החוק הבינלאומי והםחייבים להרגיש את הגב החזק של מדינת ישראל. בכדי לגדוע את התופעה הזו באיבה,המדינה, על כלל משרדיה, גופיה הדיפלומטיים והמשפטיים וצה״ל, חייבים לפעול בשלושחזיתות בו זמנית: התנהלות צה"ל והחיילים בשטח, בניית חזית דיפלומטיתבינלאומית, וחיזוק ההגנה המשפטית.

 

החזית הצה״לית: להקפיד על משמעת

התנהלות אחראית, הקפדה על המשמעת ותיעודשיטתי של הראיות למול האיום המשפטי, צה”ל חייב להמשיך לפעול בהתאם לערכים הגבוהיםשעליהם התחנך ועליהם הוא מקפיד. צה"ל הוא צבא מוסרי. נקודה. זו לא קלישאה אלאעובדה על יכול להעיד כל חייל ומפקד. תופעות שוליים - כשמן כן הן - בשוליים.

אחר שאמרנו זאת, על צה"ל לפעוללחיזוק ההיערכות המשפטית שלו, דוחות מפורטים ותחקירים בזמן אמת, לצד תיעוד שוטף שלנתונים ופעולות מבצעיות באמצעות אמצעי וידאו. תיעוד זה אינו רק אמצעי להפקת לקחים,אלא משמש גם כהגנה משפטית וראיות עבור חיילים במקרה של תביעות בינלאומיות.

 

עשרות אלפי חיילים מילואים של צה״ל פעלובעזה ולבנון והפגינו מקצועיות גבוהה ומשמעת. לצערנו חלק מהלוחמים העלו סרטוניםותיעודים לרשתות החברתיות ואלו כעת עלולות לשמש כראיות נגדם לגופים עוינים שמחפשיםאותם.

לכן, על צה״ל להמשיך ולהטמיע בקרבחייליו בסדיר ומילואים את ההבנה כי כל פעולה בשדה הקרב עשויה להיבחן בזירה המשפטיתהבינלאומית. יש להקפיד על משמעת גבוהה בכל הנוגע לתרבות העלאת התכנים ותיעודיםהאישיים ברשתות החברתיות.

נוסף על כך, על צה"ל לטפל בחריגותשבשוליים באופן מהיר וחד, צעדים אלה יוכיחו שצה”ל כמערכת מסוגל להתמודד עם סוגיותמורכבות באופן עצמאי, תוך חיזוק אמון הציבור וצמצום אתגרי ההסברה מול הקהילההבינלאומית הביקורתית והעוינת.

אחר שאמרנו זאת, על צה"ל לפעוללחיזוק ההיערכות המשפטית שלו, דוחות מפורטים ותחקירים בזמן אמת, לצד תיעוד שוטף שלנתונים ופעולות מבצעיות באמצעות אמצעי וידאו. תיעוד זה אינו רק אמצעי להפקת לקחים,אלא משמש גם כהגנה משפטית וראיות עבור חיילים במקרה של תביעות בינלאומיות.

 

החזית הדיפלומטית: יצירת בריתות ותגובה אגרסיבית

ההחלטה המסתמנת של הנשיא דונאלד טראמפוהממשל הנכנס בארצות הברית לפעול נגד בית הדין בהאג ולהטיל עליו סנקציות, מספקתהזדמנות חשובה ביותר לישראל להרחיב את מאמציה הדיפלומטיים. יש למנף את זה ולפעולליצירת קואליציה רחבה של מדינות התומכות בזכותה של ישראל להגן על עצמה ובזכותם שלחייליה להימנע מהעמדה לדין מוטה ופוליטי.

לנו, הישראלים והחיילים שלחמו בעזהובלבנון בסדיר ומילואים, ברור שמדובר בניסיון להפוך את המוסריות הישראלית לנשקנגדה. דרך פעילות ממוקדת באו”ם, בפרלמנטים של מדינות ידידות ובתקשורת העולמית,ישראל צריכה ויכולה לשכנע מדינות נוספות לתמוך בה ולצמצם את הלגיטימציה של ביתהדין בהאג.

 

זה המקום בו על המותקף להפוך לתוקף; עלישראל לחזק את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית ולא לחשוש לקדם יוזמות משותפות שיבטיחוסנקציות על מדינות או גופים המשתמשים במערכת המשפט ככלי פוליטי.

 

החזית המשפטית: חיזוק ההגנה המערכתית

במקביל למאמצים בחזית הדיפלומטית, ישלפעול לחיזוק המענה המשפטי שמדינת ישראל מעניקה לחייליה. המוצר הראשון שנדרש הואקרן משפטית לאומית שתממן את ההגנה על חיילים הנמצאים תחת מתקפה משפטית ושתאפשרליווי צמוד של מומחים משפטיים מהשורה הראשונה, הן בישראל והן בזירה הבינלאומיתובהסברה לחיילי צה״ל כיצד עליהם לנהוג במציאות המאיימת שנוצרה, בתקווה שהיא זמנית.

שנית, גם כאן יש מקום וצורך לעבורלהתקפה; יש להשקיע בהגנה יזומה – הגשת תביעות נגדיות ועתירות משפטיות שמדגישות אתאחריותם של ארגוני הטרור לפשעי מלחמה. גישה זו תסיט את הדיון לעבר המעשים האמיתייםשל הצד השני ותציג את מורכבות המצב הביטחוני שבו פועלת ישראל.

שלישית, קידום חקיקה שתגן על חיילי צה”למפני העמדה לדין במדינות זרות ותפגע בארגונים שפועלים נגד חיילי צה"ל (איסורקבלת תרומות מתורמים של ארגונים אלו היא אחת האפשרויות). אפשרי שחקיקה כזו תוכלליצור שכבת הגנה נוספת, במיוחד במצבים שבהם אזרחים ישראלים נחשפים לאיומים בעתנסיעותיהם לחו”ל.

כקצין שלחם בעזה ובלבנון ושרת במילואיםמעל 400 ימים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" אני מצפה שמדינת ישראל תדאגשהדבר האחרון שחיילי צה״ל יחששו לגביו בעת טיול בריו, בפריז או בלונדון הוא להיעצרולהיות מואשם בפשעי מלחמה.

האיום המשפטי על חיילי צה”ל דורש מענהאסטרטגי ושילוב כוחות, וההתמודדות חייבת לבוא בדמות חבילה רב-מערכתית: חיזוקהמודעות בקרב החיילים, בניית חזית דיפלומטית רחבה, ושיפור מערך ההגנה המשפטית.הפעולה האמריקנית נגד בית הדין בהאג מהווה צעד בהחלט חיובי ומעודד, אך המאבק אינויכול להישען רק על תמיכת מדינות אחרות. על ישראל ליזום ולהוביל את המאבק בעצמה,להגן על חייליה ולהבטיח שהם יוכלו להמשיך למלא את תפקידם מתוך תחושת ביטחון וגאווה.

 

עו״ד יצחק יגליק - לשעבר פרקליטמחלקת הבג״צים, רב-סרן במיל׳ בחטיבת הקומנדו וממקימי תנועת "אל הדגל"שפועלת בימים אלה לסייע לאנשי המילואים למצות את זכויותיהם הכלכליות והמשפטיות.

 

פורסם ב: ישראל היום, 5/1/2025

https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/1709530

תמונה: צילום דובר צה"ל

בחזרה לדעות שלנו >

פוסטים אחרונים

9/12/2025
דוד שרז
זה לא אומץ. זו שחיתות מוסרית

זה לא אומץ. זו שחיתות מוסרית

קיבלתי המון תגובות על הפוסט על סיכת חבל התלייה של בן-גביר. אחת הייתה מאישה בטוויטר, שכתבה לי כך:
״אתה מלכלך את השם דוד
דוד המלך ע״ה היה גדול הַמַצְבִּיאִים בעם ישראל
את הפסוק הזה הוא כתב 👇
אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם.
אם היית יהודי היית מרגיש את הסנטימנט הזה בוער בלבך
על מה שחמאס ביצע ביהודים בשואת העוטף״
אני כותב את הדברים בתור מי ש**אשכרה** רדף אויבים בשטח כמעט עשרים שנה. ראיתי מלחמה מקרוב, הרגשתי את טעם המוות, איבדתי חברים. מהמקום הזה אני אומר: מי שבאמת לוחם, מי שבאמת ״רדף את אויביו״ ונטל חיים, לא מתהדר בזה, ולא מתענג על המוות. הוא יודע כמה הדבר הזה כבד, כמה צריך להיות עניו מולו.
אני בטוח שגם דוד המלך, כשאמר את הפסוק, לא דמיין סיכות חגיגיות של חבל תלייה. המוסר היהודי שלנו, הערכים שעליהם גדלנו, מחייבים אותנו להיות תקיפים ואכזריים מול אויב, אבל צנועים מול מושג החיים והמוות.
אני לא חושש מענישה צודקת של בני מוות. במקרים מסוימים, גם עונש מוות יכול להיות מוצדק. אני חושש ממה שהחגיגה והיוהרה סביב ההוצאה להורג מייצא לתוך החברה שלנו.
מה רואה הנער בן ה-16 שמסתכל על השר לביטחון לאומי עונד בזחיחות סיכת תלייה? הוא לא יודע לעשות את ההבחנה הדקה בין צדק לבין התענגות על דם. בין נחישות מוסרית לבין שחיתות מוסרית.
וכמו תמיד בהיסטוריה, מי שמוביל את תרבות ההתרברבות האלה הם בדרך כלל אלה שלא רדפו את אויביהם, לא נלחמו דקה בשדה הקרב, לא שירתו, לא יודעים מה זה מלחמה מבפנים. אלה שלא טענו את טעם הדם הם אלה שחוגגים את המוות.
זה העולם ההפוך שכואב לי לראות פה. לא בגלל הרחמים שלי על המחבלים, אלא בגלל האחריות שלי לילדים שלנו, לחיילים הצעירים, לחברה הישראלית שאנחנו בונים. אין לנו את הפריבילגיה לאמץ לעצמנו מוסר של חבל תלייה. אנחנו חייבים להישאר עם מוסר של חיים גם כשנאלצים, לעיתים, לשלול אותם מאויב.

לצפייה בפוסט
9/12/2025
יצחקי גליק
את הספין הזה חייבים לנפץ

את הספין הזה חייבים לנפץ

זה 23 אלף שהם לא 23 אלף

זה 3 שנים שהן לא 3 שנים

זה "חרדים" שהם לא חרדים

זה חיילים שהם לא לוחמים ולא תומכי לחימה

זה סנקציות שהן לא סנקציות

זו אכיפה שהיא לא אכיפה

בקיצור זה חוק שהוא לא חוק.

צה"ל אומר שזה לא יגייס

משרד האוצר אומר שזה לא יגייס

הציבור הציוני מבין שזה לא יגייס.

את מי מרמים?! את הציבור המשרת! את הציבור שהקריב כל כך הרבה בשנתיים מלחמה! את אלה שאתם שולחים לקרב שוב ושוב ושוב!

למען השם תגיד לנו את האמת. תגיד שזה חוק רע. רע לעתיד המדינה ורע לביטחון. אבל זה מה שהצלחת להשיג כרגע. ואז היינו מתווכחים עניינית האם זה שווה את המחיר.

יותר מדי מונח כאן על הכף.

לצפייה בפוסט
28/10/2025
יצחקי גליק
למה אנחנו לא חוברים למישהו?

למה אנחנו לא חוברים למישהו?

בכל חוג בית שאני מעביר שואלים אותי "למה אתם לא חוברים למישהו? פשוט תיכנסו לאיזו רשימה מאחורי פוליטיקאי מוכר וככה תיכנסו לכנסת. זה העיקר".

ההצטרפות של לפיד למקהלה הפופוליסטית "מי שלא משרת לא מצביע בבחירות" היא הזדמנות מצוינת להסביר למה צריך כוח פוליטי חדש ולמה בכלל קמנו.

כל מי שעוקב אחרי יודע שחוק הגיוס הוא בדמי. אני מעורב בו עד מעל הראש. אגב יש לשנות את שמו לחוק להצלת מדינת ישראל. לא פחות.

בלי שינוי קיצוני של מערך התמריצים שעם חובות מגיעות ההטבות, ובלי חובות נשללות הטבות. וסנקציות אישיות אפקטיביות. אין למדינה הזאת סיכוי. לא ביטחוני, לא כלכלי ולא חברתי-פנימי.

אבל שלילת זכות ההצבעה היא לא על הפרק. כי באותה שניה נפסיק להיות מדינה דמוקרטית. ככה פשוט.

תשמעו. דמוקרטיה זו לא השיטה הכי צודקת, והיא טומנת בחובה המון עוולות, דווקא לאלה שתורמים יותר.

אבל היא הכי פחות גרועה כמו שאמר צ'רצ'יל.

כדי להסביר לכם את האבסורד בהצעה. כמה שאלות לעדת הפופוליסטים:

האם לאסירים תישאר זכות הצבעה בדמוקרטיה שלהם? מה לגבי עברייני מין ורצח? מה לגבי גנבים? הם פחות גרועים ממי שלא משרת?

למה זכות ההצבעה של מי שמשרת בקרבי ומסכן את חייו תהיה זהה למי ששירת יומיות בגינון בקריה?

ואולי מי שמשלם יותר מיסים יקבל שני קולות? בכל זאת הוא "תרם" יותר לקופה ולכן הוא צריך להחליט איך לחלק אותה?

עכשיו הם יודעים את זה (אני מקווה), אבל זה בכלל לא מעניין אותם.

אותם מעניין דבר אחד בלבד - להיבחר. ואם זה מה שמשלהב את הקהל? ואם זה מה שהיועצים אומרים שצריך להגיד? ואם זה מה שציבור רוצה לשמוע? זה מה שנגיד.

ואם מתחרה אמר את זה. אני חייב להגיד כמוהו כדי שהקולות לא יברחו.

כשזה מגיע ממי שלפני המלחמה היה מנהיג אבירי הדמוקרטיה זה כבר מביך.

וכן. אם אתם שואלים למה לא הגיעו לרפורמה מוסכמת? לא כי לא היתה אחת כזאת. אלא כי הבייס היה כועס.

וכן. זה בדיוק הסיבה שלא יצאנו למלחמה בעזה למרות שחמאס התעצם והמשכנו להעביר לו כסף

"כי העם רצה שקט ולא היה מוכן למלחמה."

ומה שחשוב זה מה הקהל רוצה...

אפס מנהיגות.

וככה כמעט כל כותרת ופעולה פוליטית שעולה על סדר היום מנוהלת מהשיקול הפופליסטי.

נדרוש ריבונות עכשיו או עסקה עכשיו. כל אחד לפי מה שהקהל הביתי רוצה לשמוע.

אחרי התהום אליה נפלנו מגיעה לעם מנהיגות פוליטית ראויה. שמנהיגה. לא מונהגת. שאומרת אמת גם אם היא לא משתלמת.

והיא קיימת.

ראינו אותה בשדה הקרב. ראינו אותה בבתי העלמין. ראינו אותה בעשייה החברתית.

היא קיימת כאן בערימות. והיא חייבת להגיע לפוליטיקה.

זה לא משנה אם זה יהיה אנחנו או אחרים.

רק שסוף סוף היא תנהיג ותגיד לעם את האמת.

לצפייה בפוסט

הצטרפו אלינו

תודה!
יחד אנחנו כוח,
מזמינים אותך לעקוב אחרינו ברשתות

משהו השתבש, אנא נסו שוב!