חדשות אל הדגל

בחזרה לדעות שלנו >
5/1/2025
יצחקי גליק
לפעול בשלוש חזיתות בו זמנית: כך נגדע את איום מעצר חיילי צה"ל בעולם

לפעול בשלוש חזיתות בו זמנית: כך נגדע את איום מעצר חיילי צה"ל בעולם

האיום המשפטי הבינלאומי על החיילם מדאיג , אך למדינת ישראל יש כלים להתמודד גם בחזית הזו • ההצלחה תלויה בהתנהלות צה"ל והחיילים בשטח, בניית חזית דיפלומטית בינלאומית, וחיזוק ההגנה המשפטית

אנו עדים להסלמה בזירה המשפטיתהבינלאומית באמצעות השימוש המניפולטיבי שעושים ארגוני טרור בזירההמשפטית נגד חיילי צה״ל ככליללחץ פוליטי. זאת, לאחר שבית הדין בהאג פעל נגד בכירי ממשל ישראלים ואף קציניםבכירים בצה״ל שעשויים להיות מואשמים בפשעי מלחמה, לכאורה.

מדובר באיום מורכב ולא רק בזירההמשפטית, אלא גם בזירה ההסברתית והדיפלומטית, ובעיקר המוראלית, שכן המציאות בהחיילי צה״ל צריכים לחשוש מלהסתובב בעולם שמה יעצרו ויואשמו בפשעי מלחמה, יוצרתאיום תודעתי - והיא מציאות בלתי מתקבלת על הדעת.

חיילי צה”ל המגנים על אזרחי מדינת ישראלמפני ארגוני טרור, מוצגים באופן מעוות כמי שמבצעים עבירות נגד החוק הבינלאומי והםחייבים להרגיש את הגב החזק של מדינת ישראל. בכדי לגדוע את התופעה הזו באיבה,המדינה, על כלל משרדיה, גופיה הדיפלומטיים והמשפטיים וצה״ל, חייבים לפעול בשלושחזיתות בו זמנית: התנהלות צה"ל והחיילים בשטח, בניית חזית דיפלומטיתבינלאומית, וחיזוק ההגנה המשפטית.

 

החזית הצה״לית: להקפיד על משמעת

התנהלות אחראית, הקפדה על המשמעת ותיעודשיטתי של הראיות למול האיום המשפטי, צה”ל חייב להמשיך לפעול בהתאם לערכים הגבוהיםשעליהם התחנך ועליהם הוא מקפיד. צה"ל הוא צבא מוסרי. נקודה. זו לא קלישאה אלאעובדה על יכול להעיד כל חייל ומפקד. תופעות שוליים - כשמן כן הן - בשוליים.

אחר שאמרנו זאת, על צה"ל לפעוללחיזוק ההיערכות המשפטית שלו, דוחות מפורטים ותחקירים בזמן אמת, לצד תיעוד שוטף שלנתונים ופעולות מבצעיות באמצעות אמצעי וידאו. תיעוד זה אינו רק אמצעי להפקת לקחים,אלא משמש גם כהגנה משפטית וראיות עבור חיילים במקרה של תביעות בינלאומיות.

 

עשרות אלפי חיילים מילואים של צה״ל פעלובעזה ולבנון והפגינו מקצועיות גבוהה ומשמעת. לצערנו חלק מהלוחמים העלו סרטוניםותיעודים לרשתות החברתיות ואלו כעת עלולות לשמש כראיות נגדם לגופים עוינים שמחפשיםאותם.

לכן, על צה״ל להמשיך ולהטמיע בקרבחייליו בסדיר ומילואים את ההבנה כי כל פעולה בשדה הקרב עשויה להיבחן בזירה המשפטיתהבינלאומית. יש להקפיד על משמעת גבוהה בכל הנוגע לתרבות העלאת התכנים ותיעודיםהאישיים ברשתות החברתיות.

נוסף על כך, על צה"ל לטפל בחריגותשבשוליים באופן מהיר וחד, צעדים אלה יוכיחו שצה”ל כמערכת מסוגל להתמודד עם סוגיותמורכבות באופן עצמאי, תוך חיזוק אמון הציבור וצמצום אתגרי ההסברה מול הקהילההבינלאומית הביקורתית והעוינת.

אחר שאמרנו זאת, על צה"ל לפעוללחיזוק ההיערכות המשפטית שלו, דוחות מפורטים ותחקירים בזמן אמת, לצד תיעוד שוטף שלנתונים ופעולות מבצעיות באמצעות אמצעי וידאו. תיעוד זה אינו רק אמצעי להפקת לקחים,אלא משמש גם כהגנה משפטית וראיות עבור חיילים במקרה של תביעות בינלאומיות.

 

החזית הדיפלומטית: יצירת בריתות ותגובה אגרסיבית

ההחלטה המסתמנת של הנשיא דונאלד טראמפוהממשל הנכנס בארצות הברית לפעול נגד בית הדין בהאג ולהטיל עליו סנקציות, מספקתהזדמנות חשובה ביותר לישראל להרחיב את מאמציה הדיפלומטיים. יש למנף את זה ולפעולליצירת קואליציה רחבה של מדינות התומכות בזכותה של ישראל להגן על עצמה ובזכותם שלחייליה להימנע מהעמדה לדין מוטה ופוליטי.

לנו, הישראלים והחיילים שלחמו בעזהובלבנון בסדיר ומילואים, ברור שמדובר בניסיון להפוך את המוסריות הישראלית לנשקנגדה. דרך פעילות ממוקדת באו”ם, בפרלמנטים של מדינות ידידות ובתקשורת העולמית,ישראל צריכה ויכולה לשכנע מדינות נוספות לתמוך בה ולצמצם את הלגיטימציה של ביתהדין בהאג.

 

זה המקום בו על המותקף להפוך לתוקף; עלישראל לחזק את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית ולא לחשוש לקדם יוזמות משותפות שיבטיחוסנקציות על מדינות או גופים המשתמשים במערכת המשפט ככלי פוליטי.

 

החזית המשפטית: חיזוק ההגנה המערכתית

במקביל למאמצים בחזית הדיפלומטית, ישלפעול לחיזוק המענה המשפטי שמדינת ישראל מעניקה לחייליה. המוצר הראשון שנדרש הואקרן משפטית לאומית שתממן את ההגנה על חיילים הנמצאים תחת מתקפה משפטית ושתאפשרליווי צמוד של מומחים משפטיים מהשורה הראשונה, הן בישראל והן בזירה הבינלאומיתובהסברה לחיילי צה״ל כיצד עליהם לנהוג במציאות המאיימת שנוצרה, בתקווה שהיא זמנית.

שנית, גם כאן יש מקום וצורך לעבורלהתקפה; יש להשקיע בהגנה יזומה – הגשת תביעות נגדיות ועתירות משפטיות שמדגישות אתאחריותם של ארגוני הטרור לפשעי מלחמה. גישה זו תסיט את הדיון לעבר המעשים האמיתייםשל הצד השני ותציג את מורכבות המצב הביטחוני שבו פועלת ישראל.

שלישית, קידום חקיקה שתגן על חיילי צה”למפני העמדה לדין במדינות זרות ותפגע בארגונים שפועלים נגד חיילי צה"ל (איסורקבלת תרומות מתורמים של ארגונים אלו היא אחת האפשרויות). אפשרי שחקיקה כזו תוכלליצור שכבת הגנה נוספת, במיוחד במצבים שבהם אזרחים ישראלים נחשפים לאיומים בעתנסיעותיהם לחו”ל.

כקצין שלחם בעזה ובלבנון ושרת במילואיםמעל 400 ימים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" אני מצפה שמדינת ישראל תדאגשהדבר האחרון שחיילי צה״ל יחששו לגביו בעת טיול בריו, בפריז או בלונדון הוא להיעצרולהיות מואשם בפשעי מלחמה.

האיום המשפטי על חיילי צה”ל דורש מענהאסטרטגי ושילוב כוחות, וההתמודדות חייבת לבוא בדמות חבילה רב-מערכתית: חיזוקהמודעות בקרב החיילים, בניית חזית דיפלומטית רחבה, ושיפור מערך ההגנה המשפטית.הפעולה האמריקנית נגד בית הדין בהאג מהווה צעד בהחלט חיובי ומעודד, אך המאבק אינויכול להישען רק על תמיכת מדינות אחרות. על ישראל ליזום ולהוביל את המאבק בעצמה,להגן על חייליה ולהבטיח שהם יוכלו להמשיך למלא את תפקידם מתוך תחושת ביטחון וגאווה.

 

עו״ד יצחק יגליק - לשעבר פרקליטמחלקת הבג״צים, רב-סרן במיל׳ בחטיבת הקומנדו וממקימי תנועת "אל הדגל"שפועלת בימים אלה לסייע לאנשי המילואים למצות את זכויותיהם הכלכליות והמשפטיות.

 

פורסם ב: ישראל היום, 5/1/2025

https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/1709530

תמונה: צילום דובר צה"ל

בחזרה לדעות שלנו >

פוסטים אחרונים

2/3/2026
דוד שרז
ההזדמנות ההיסטורית של ישראל

ההזדמנות ההיסטורית של ישראל

אנחנו ברגע מוזר בעולם. האמת יוצאת החוצה בלי פילטרים, וגם השקר והצביעות עומדים עירומים לגמרי. אין כבר אזור דמדומים. הכול חד.

תראו את קאמלה האריס, ברני סנדרס, אוקסיו קורטז ועוד מתנגדים בתקיפות לכל פגיעה באיראן. תסתכלו על ראש ממשלת ספרד ואירלנד ומזכ״ל האו״ם שממהרים לגנות, ועל מקרון שעושה פליקלאק מילולי כדי לא לומר שום דבר חד וברור. וגם אצלנו, באולפנים, כבר מתחילים הדיבורים על לעצור, על לדעת מתי לקפל, על להגיע להבנות עם מי שנשאר שם.

וזו בדיוק הנקודה שבה מתבהר מי רוצה הכרעה ומי רוצה שקט מדומה.

משטר שמממן טרור עשרות שנים, שמפעיל שלוחות בכל גבול סביבנו, שעמד מאחורי מתקפות דרך חיזבאללה, חמאס ואחרים, שחיסל 38,000 אזרחים מבני עמו, הוא לא בעיה תיאורטית. הוא איום פעיל. מי שמסתכל על זה ורואה מורכבות במקום רוע, פשוט בוחר לא לראות.

מהי הכרעה במקרה הזה?

פירוק מלא של היכולות הגרעיניות. לא הקפאה, לא דחייה, לא אחוזי העשרה נמוכים יותר. הוצאה של כל האורניום המועשר, סגירה מוחלטת של התשתיות, כך שאין דרך קלה לחזור לשם.

פירוק היכולות הבליסטיות. לא מגבלות טווח, לא ניסוחים עמומים. פירוק יכולת.

ופירוק טבעת האש. ניטרול המערך האזורי של שלוחות, מיליציות, ארגונים שמופעלים מטהרן ומשמשים זרוע ארוכה.

אבל גם זה לא מספיק אם המכונה שמייצרת את הכול נשארת על הרגליים. ולכן הכרעה אמיתית כוללת גם שינוי שלטוני. זה יכול לקרות בכמה דרכים, ואף אחת מהן לא פשוטה. אופוזיציה פנימית שתתארגן סביב הנהגה שמסוגלת להחזיק מדינה. דמות מהגולה שתחזור עם גב ציבורי אמיתי. תהליך פנימי מתוך המערכת שיביא מעבר שלטוני. ואולי גם תקופה של כאוס ופירוק למחוזות עד שמשהו חדש יתייצב.

ולכן ברגע הזה חייבים שלושה דברים ברורים.

קודם כול, אם זה נגמר, זה נגמר רק אחרי שמולאו כל המטרות. לא כמעט. לא בערך.

שנית, אם רוצים שינוי אמיתי, צריך לאפשר שתיבנה הנהגה איראנית פנימית חזקה. בלי הנהגה כזאת, הוואקום יתמלא באותו חומר ישן. העם האיראני חוגג את מותו של חמינאי ורוצה לחזור לברית עם ישראל וזו הזדמנות אדירה.

ושלישית, הברית שנולדה מתוך העימות הזה חייבת להפוך למשהו קבוע. ובבסיסה מדינות שגילו עמדה ברורה, שכיבדו את ישראל ולא פעלו כנגדה כמו בחריין ואיחוד האמירויות ורק לאחר מכן כל מי שאיראן תקפה, כל מי שמבין את הסכנה, גם הם יכולים להיות חלק מציר מתואם ויציב. גם כאלה שאני לא אוהב. גם כאלה שפגעו בנו בעבר. לפעמים סדר חדש נבנה מהבנה משותפת של איום.

פורים 2026. המסכות יורדות.

לצפייה בפוסט
1/3/2026
מתן יפה
ברגעים שגדולים מפוליטיקה

ברגעים שגדולים מפוליטיקה

אני קורא חלק מהתגובות שכתבו לי ואני מזהה שם בלבול שחוזר על עצמו. יש הבדל בין להגיד שיש טוב ורע בעולם לבין להאמין שיש טוב מוחלט ורע מוחלט וצדק מוחלט שאין בו סדקים. אנחנו לא ילדים. אנחנו יודעים שהעולם מורכב. אנחנו יודעים שאדם יכול להועיל לאנושות ובאותה נשימה להיות אדם כוחני, מנצל, לא נחמד, אפילו דוחה. אנחנו יודעים שאדם שעשה מעשים נוראים יכול גם לעשות מעשים טובים. המציאות לא בנויה משחור ולבן. אבל דווקא בשם המורכבות, נולדה בשנים האחרונות תפיסה שמצמצמת את הכול לבינריות אחרת. תוקפן וקורבן. חזק וחלש. פריבילג ומדוכא. ובתוך המסגרת הזאת, אם אתה חזק אתה כנראה אשם. אם יש לך כוח אתה כנראה תוקפן. אם ניצחת כנראה חטאת. ואז מתחילה שרשרת אינסופית של התנצלות. אולי באנו לאדמה לא לנו. אולי כבשנו. אולי היינו אגרסיביים מדי. אולי עצם זה שאנחנו שורדים ומצליחים הוא בעיה מוסרית. העולם יותר מורכב מזה. לא כל חזק הוא רשע. לא כל חלש הוא צדיק. ולא כל סכסוך מתפרק אוטומטית למי התחיל ראשון ומי מסכן יותר. יש מצבים שבהם מופיע רוע. לא רוע פילוסופי, לא רוע תיאורטי, אלא אנשים, ארגונים, משטרים, שבוחרים באלימות, בביזוי חיים, בהשמדה. וברגעים כאלה, הבלבול המוסרי הופך לחולשה מסוכנת. להחזיק מורכבות זה לא לוותר על עמוד שדרה. זה לא להגיד הכול יחסי. זה היכולת להכיר בזה שגם אנחנו עשינו טעויות, גם לנו יש כתמים, ובו בזמן לדעת שהסיפור שלנו צודק. שיש ערכים ששווה להילחם עליהם. שיש רגעים שבהם צריך להפעיל כוח. לא מתוך שנאה, לא מתוך יהירות, אלא מתוך אחריות. אין סתירה בין ענווה מוסרית לבין נחישות. אין סתירה בין חשבון נפש לבין ידיעה ברורה שיש דברים שאסור להשלים איתם. מי שמוותר על ההבחנה בין טוב לרע בשם המורכבות, מאבד גם את המורכבות וגם את המצפן. והאתגר האמיתי הוא להישאר מפוכחים, להכיר בסדקים, ובכל זאת לא להתבלבל מול הרוע כשהוא עומד מולך.

לצפייה בפוסט
15/2/2026
דוד שרז
ההזדמנות ההיסטורית של ישראל

ההזדמנות ההיסטורית של ישראל

למדינת ישראל יש חזון כלכלי גיאופוליטי.
הוא קיים בזכות האנשים שחיים כאן, בזכות ההון האנושי יוצא הדופן, ובזכות צירוף נדיר של כמה קצוות קריטיים שמתחברים יחד לרגע היסטורי.

העסקה האחרונה של CyberArk וההנפקה בבורסה בת״א, הרכישות הגדולות שראינו בתקופה האחרונה, מרכז הפיתוח הענק של NVIDIA ביוקנעם, הפעילות של Intel ועוד אינספור מהלכים, כל אלה אינם אירועים מנותקים. הם חלק ממהלך אחד גדול שמבצר את ישראל כשותפה חיונית לעולם.

המקום שבו השילוב בין הון אנושי, ניסיון מבצעי, יכולת טכנולוגית ויזמות מאפשר קפיצת מדרגה אקספוננציאלית. זה חשוב לעולם וזה חשוב גם לישראל.

והדבר הזה משפיע גם גיאופוליטית. כשמשקיעים כאן השקעות ענק, האינטרס של המעצמות גדל. זה אינטרס ישראלי, זה אינטרס אמריקאי, וזה משפיע בסופו של דבר גם על מה שיקרה בעזה וגם על ההתמודדות מול איראן. השקעות יוצרות מחויבות, ומחויבות משנה החלטות. זה כולל את שבירת האיום של המשטר האיראני. זה כולל גם את הסיכוי, גם אם כרגע הוא נראה קטן, שתוכניות כמו זו של דונלד טראמפ בעזה יתממשו.

אני אופטימי.
יש כאן המון עבודה, אבל ההזדמנות אדירה.

כדי לממש אותה אנחנו צריכים מדינה יציבה. מדינה שלא שקועה כל היום בריב פנימי. מדינה עם חינוך מצוין, עם תשתיות שמתאימות למאה העשרים ואחת, ועם פתרון אמיתי לאירוע התחבורתי הבלתי נסבל של הפקקים. זה פרויקט לאומי עצום.ישראל יכולה להיות מטרופולין אחד מדהים. וההזדמנות הזאת, לצד הסיכונים והאתגרים, היא המשימה של הדור שלנו.

יש כאן כל כך הרבה מה לבנות.
ארץ ישראל מדהימה, והאחריות עליה היא שלנו.

הדור שלנו חייב להסתער על המשימה הזאת. הפוליטיקה צריכה לאפשר את זה, לא להפריע. לשחרר את השוק, להפסיק לבלבל את המוח, להפסיק להסית ולגרום לנו לשנוא אחד את השני. ובמקביל לוודא שבדרך למעלה אנחנו לא משאירים אוכלוסיות מאחור. לא בחינוך, לא בהכשרה, לא בחיבור למדינה ולא באכיפת החוק.

כל הדברים האלה קריטיים.
זאת המשימה שלנו. זו התוכנית של ‪אל הדגל וזו ציונות רדיקלית.
תצטרפו אלינו ויחד נגרום לזה לקרות!

לצפייה בפוסט

הצטרפו לתנועת אל הדגל

לחצו ומלאו את הטופס