בבחירות הקרובות על המפלגות הציוניות לחזור לשרת ולקדם את הציונות
למה על הפח במשגב-עם מופיע הכיתוב "עיריית תל אביב"?
בקיץ האחרון נסעתי למשגב-עם לתצפית על אל-עדייסה.
בכפר הזה התרחש קרב קשה של החטיבה, ונפלו בו 6 לוחמי אגוז ויהל"ם: איתן אוסטר, הראל אטינגר, נועם ברזילי, אור מנצור, נזר איטקין ואיתי גיאת זכרונם לברכה.
את התצפית העביר לנו Omri Sofer עמרי סופר קצין ששירת אתי 15 שנה במילואים ומפקד כיתת הכוננות בקיבוץ.
בבוקר שמחת תורה לפני שנתיים התכתבנו. אחרי הערכת מצב זריזה אישרתי לו להישאר בבית. כיתת הכוננות במשגב היתה הכוח הקדמי ביותר של צה"ל באותו אזור, ואיום הפלישה לקיבוץ היה ממשי.
לאחר התצפית סיירנו בקיבוץ.
"אז מה? החברים חזרו לקיבוץ?" שאלתי.
"תשמע. הקיבוץ היה נטוש עד סיום התמרון. מי כמוך יודע כמה הפגזות חטפנו. יש נזקים משמעותיים." ענה לי עמרי. "אבל 90% מחברי הקיבוץ חזרו והגיעו גם כמה חברים חדשים"
"מדהים. המדינה בתמונה?" שאלתי.
"איפה? הכל כאן זה חלוציות בעשר אצבעות של חבריי הקיבוץ ופילנתרופיה".
"תשמע קטע" הוא מספר.
בסיום התמרון עיריית תל אביב, החליטה לאמץ מספר ישובים בצפון.
אחד מהם הוא משגב-עם.
כחלק מהסיוע, היא תרמה פחים שלה, במקום אלה שנהרסו בהפגזות, עליהם היה מוטבע סמל העירייה.
לימים הגיע חבר כנסת לסיור במשגב. עומרי הראה לו את הפחים. חבר הכנסת פירגן. "נו. יפה מאוד. כל הכבוד לעיריית תל אביב".
עומרי שמעולם, גם בשירות המילואים, לא עצר את עצמו מלאמר אמת, ירה ישר: "אדוני זה ביזיון. אני אזרח מדינת ישראל, לא אזרח מדינת תל אביב. בנקודת הגבול הכי אסטרטגית המדינה היתה צריכה להשקיע בעצמה."
לאחר מכן סיפר לי איך שמאי ממשלתי העריך נזק לבית במיליון ש"ח, ואנשי מס רכוש הסכימו לתת רק 10% מהנזק. "כי זה מה יש, ושלא יתלוננו."
משגב-עם יושב בקצה רכס רמים. הוא שולט בצד הישראלי על עמק החולה, קרית שמונה, מטולה וישובי הגבול באופן מוחלט. בצד הלבנוני הוא צופה לכיוון ברך הליטני וכל הכפרים השיעים שמדרום לו.
אין ספק שברשימת נקודות ההתיישבות האסטרטגיות הוא בליגת העל.
לגור שם זו ציונות טהורה. איתמר מסוכנת בגלל הקירבה לשכם? הצחקתם אותי. נסו לגור 300 מטר משני כפרים שיעים חפורים ומחומשים היטב של כוחות רדואן - צבא מצויד, מתוחכם ומאומן פי כמה מארגוני הטרור ביו"ש.
תרחיש הייחוס ערב המלחמה היה פלישה וכיבוש של הישובים הסמוכים לגדר. וצה"ל ידע.
השבוע פורסם שתכנית שיקום עתירת תקציב לצפון תקועה בגלל מאבק בין שר האוצר סמוטריץ' ליו"ר וועדת הכספים מילביצקי.
אין לי מושג על מה הויכוח. והאמת שזה לא משנה. התוצאה היא שהישובים האלה, שגם ככה נלחמים בעור שיניהם, לא מקבלים את הכסף הנדרש לשיקום בגלל פוליטיקה קטנה.
בסוף. כדי שהפרויקט הציוני יתקיים וישגשג לא מספיק אזרחים נחושים. המנהיגות צריכה להחליט איפה היא משקיעה את המשאבים שלה. מה סדר היום שלה.
כרגע זמן רב מדי ומשאבים גדולים מדי של ראש הממשלה, שרים וועדות הכנסת מושקע בחוק שנועד לפטור עשרות אלפיי צעירים משירות בצה"ל בגלל אילוצים פוליטיים.
אנחנו כחברה חייבים לקבוע סדר עדיפות חדש. לדרוש הנהגה שמשקיעה זמן, משאבים פוליטיים ותקציבים במה שקריטי לביטחוננו וקיומה של המדינה.
עלינו לוודא שבבחירות הקרובות המפלגות הציוניות חוזרות לשרת ולקדם את הציונות.
במישור הזה משגב עם היא השקעה בטוחה והכרחית.
