חמאס, קטאר ונתניהו - ברית המריחה שמכלה את התקווה
יש שלושה סוגים של ימין פוליטי שתומך בממשלה.
אחד - סוגד לנתניהו. נניח אותו בצד רגע.
השני - חושב שנתניהו כשל וצריך ללכת, אבל אין לו תחליף כרגע, הוא זה שיעמוד בלחצים ויביא אותנו לניצחון. אחרי הניצחון חובה עליו להתפטר.
השלישי - חושב שנתניהו איום ונורא וחייב ללכת בהקדם. אבל מה נעשה שהתחליף כרגע הוא השמאל. אי אפשר להעלות את השמאל אז נמשיך לתמוך ברע במיעוטו.
נתניהו לא חזק מול החמאס אבל הוא קילר פוליטי. הוא לא יכול להשאר רק עם אלה שסוגדים לו, אלה עשרה מנדטים גג. הוא חייב, ראשית כל להשאיר אצלו את אלה שמסוייגים ורוצים שהוא יילך בשש אחרי המלחמה.
נתניהו תמיד השתמש במועד הבחירות כנשק פוליטי. זה נכון גם כאן. הוא מחכה בסבלנות שהשמאל יאבד את סבלנותו. אמירות כמו של יאיר גולן השבוע הן הבניין הפוליטי שנבנה מאחורי הקלעים. הזמן עשוי לייצר עוד מתנגדים לנתניהו שמתנגדים גם לצהל ולאמונה בצדקת הדרך. על זה נתניהו בונה.
"כפסע מניצחון מוחלט" זו לא סיטואציה, לא אתגר, זו שיטה. להחזיק את התקווה בימין ולהפוך את הייאוש לטירוף בשמאל. לייבוביץ אמר שהמשיח תמיד "יבוא". כך גם הניצחון המוחלט. תמיד כפסע.
כדי לנצח את המלחמה הזאת חייבים לשלב מלחמה ומדיניות. הגענו למצב מדהים בו המדינות הסוניות שואפות להסדר כולל עם כל החטופים בבית ביחד, פלוס הגליה ופירוק מנשק של חמאס. ישראל לא מוכנה אפילו לשמוע על זה ודורשת, כמה שזה הזוי - רק עסקה חלקית! כשמבינים את שיטת הכפסע, מבינים הכל.
אנחנו תמיד כפסע וגם חמאס תמיד כפסע. הם כפסע מעיסקת התקפלות של ישראל. זה מה שהם מוכרים לאנשים שלהם בעזה, כשבמציאות הם פשוט מחכים שנישבר. מחכים ומורחים עד אינסוף. אותה שיטה בדיוק.
אדריכלית השיטה הזאת איננה חמאס וגם לא נתניהו, אבל יש לה קשרים עמוקים עם שני אלה: קטאר. קטאר לא רוצה את הפיתרון הסעודי של פירוק מוסכם של חמאס. אבל היא לא רוצה גם להיתפס כמעודדת גלויה של ארגון הטרור הרצחני. אז היא "מתווכת". מייצרת את הקונפליקט האינסופי בין שני היריבים הותיקים, חמאס ונתניהו, באופן שמשרת את שניהם. בעזרת מו"מ מזויף בשיתוף האיש שלהם בבית הלבן, ויטקוף. הם מורחים ומורחים וחותרים לעסקאות חלקיות ומאפשרים מבצעי צהל חלקיים כדי שכולם סביב השולחן יקבלו מה שהם באמת רוצים. זמן. קטאר היא מלכת התיווך. הידיים של כל העולם לכודות בכיסים העמוקים שלה. זה מפעל, וקטאר מתפרנסת ממנו. המריחה מייצרת גשר של אינטרסים בין חמאס לנתניהו, דרך השטן הקטארי.
שלושת הגורמים האלה רוצים את המריחה. עם ישראל לא יכול לסבול אותה. ברגע שתעלה בישראל מנהיגות ציונית עניינית ומשרתת, זאת קטאר יודעת, ניתן יהיה להכחיד את חמאס תוך שבועות. להניע אוכלוסיה, לכתר, ליצור מקלט הומניטרי, בידוק מחמיר לאוכלוסיה, להשמיד את המתנגדים. לסיים עם זה. בלי עסקאות חלקיות. רק כניעה מיידית של חמאס במסגרת מגה-דיל עולמי, עם כל החטופים בבית. הניצחון המוחלט בידינו ממש, כפסע. אבל את הפסע הזה לא נצעד עם נתניהו.
מה שישראל צריכה עכשיו זו מנהיגות חדשה.
מנהיגות שמסתכלת עשר שנים קדימה, ולא רק עד הסקר של מחר בבוקר.
מנהיגות שמבינה שבלי הכרעה אמיתית אין ביטחון, ושבלי חזון אין סיכוי לשגשוג.
מנהיגות שמבינה שלפעמים צריך לשלם מחיר פוליטי כדי לעשות את מה שנכון למדינה.
לא עוד פוליטיקאים שמגיבים, אלא מנהיגים שפועלים.
לא עוד הישרדות, אלא בנייה.
לא עוד פחד, אלא אמונה.
עם ישראל מוכן לזה.
הוא מחכה לזה.
הוא ראוי לזה.
והגיע הזמן שמי שמבקשים להנהיג -יהיו ראויים לו.
.png)